החלטה בתיק ב"ש 090876/05

כבר בראשית הדיון הצגתי בפני בא-כוח המדינה הנכבד את הבעייתיות שבניהול ההליכים, באופן שבו נוהלו, בבית-משפט קמא. והכל, מתוך אמירותיו של כב' השופט ג' ברק, בהכרעת-הדין ובגזר-הדין.

מתברר כי המבקש היה מיוצג, מלכתחילה, על-ידי עו"ד מטעם הסניגוריה הציבורית, ולאחר מכן נטל לעצמו ייצוג פרטי. ביום הדיון גופו, בעת שנשמעו ההוכחות בתיק בפני בית-משפט קמא, התייצב הנאשם לבדו, ללא ייצוג, הודיע לבית-המשפט כי אין ברשותו כסף לעו"ד ומאחר ואין צורך "בשביל זה" בעו"ד, ייצג את עצמו.

הודעתו במשטרה, כך נכתב בפרטיכל, נתקבלה בהתאם להסכמה שניתנה ביום 30/6/2004. להזכיר, הדיון התקיים ביום 25/1/2005. המבקש אישר אך את זאת כי חתם על ההודעה. בהמשך העידה המתלוננת, ובית-המשפט, בהכרעת-דינו, כתב את זאת:

"מאחר והנאשם (המבקש) איננו מיוצג, ולא ידע וגם לא חקר את המתלוננת, הרי שעדותה לא נסתרה, אך בכל-זאת ניסה               בית-המשפט לעשות פעולה שהיה על הנאשם לעשות, ושאלתי מספר שאלות את המתלוננת.".

בית-המשפט מוסיף כי: "גם בשאלות ששאל בית-המשפט, לא נסתרו דברי המתלוננת".

בהמשך, כאשר הגיעה תורה של פרשת ההגנה, לא העיד המבקש. על כך כתב                    בית-המשפט:

"כאשר הגיע תורו של הנאשם למסור את גירסתו, הסביר לו בית-המשפט בצורה מפורטת את זכויותיו, ולאחר שהנאשם בחר בשתיקה, העיר לו בית-המשפט כי על-ידי שתיקתו אין לבית-המשפט גירסה אחרת מלבד גירסתה של המתלוננת, ולמרות זאת, העדיף הנאשם לשתוק ולא למסור את גירסתו, וכתוצאה מכך גם לא להיחקר בחקירה-נגדית..."

על בסיס גירסת המתלוננת לבדה, ודברים מסויימים שנאמרו על-ידי המבקש בהודעתו במשטרה, הורשע זה על-ידי בית-המשפט במיוחס לו.

מוסיף ואומר בית-משפט קמא אודות הנאשם, בגזר-דינו, את אלה: "אכן נראה לי כי הנאשם איננו או לא היה ער לעובדה כי תלויים ועומדים נגדו מאסרים על-תנאי...".

בסופו של המשפט, גזר עליו בית-משפט קמא 6 חודשי מאסר בפועל, והפעיל בחופף 7 חודשי מאסר על-תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגד המבקש בתיק אחד, ו-12 חודשי מאסר - בתיק שני, באופן שעליו לשאת ב-12 חודשי מאסר בפועל. ניתנה למבקש דחיית ביצוע קצרה של יומיים, ומאז 27/1/2005 הוא מרצה עונש זה, בניכוי 21 ימי מעצר.

כאשר מצרפים את כל אלה יחד, אי-אפשר לומר, בשום פנים, כי היה לו יומו של מבקש זה בבית-המשפט. בסופו של דבר הוא לא היה מיוצג, לא ידע, היטב, את זכויותיו המלאות ואת משמעויותיהן, והותיר, למעשה, את הזירה כליל לתביעה. אפילו את גירסתו לא השמיע.

לא התרשמתי כי בית-משפט קמא עשה את כל שנחוץ היה, בנסיבות העניין, כדי למנוע מצב זה, להפסיק את הדיון, או אפילו לא להתחיל בו, ולדאוג לכך כי המבקש יהא מיוצג.

אמירתו של בית-משפט קמא על כך שהמבקש לא היה ער לעובדה כי תלויים ועומדים כנגדו מאסרים על-תנאי, אך מצביעה על מידת הבנתו את ההליך המשפטי ואת משמעותו,               אל-נכון.

כאשר הצגתי שורה זו של אירועים ואמירות של בית-משפט קמא בפני התובע הנכבד, הסכים זה, ברוב הגינותו, לכך שיש רגליים לדבריי בעניין זה שלא היה לו יומו למבקש                בבית-המשפט, והותיר לשיקול-דעתי את המתבקש מכך.

והמתבקש מכך הוא, כי אני סבור, כי בקשת העיכוב, בנסיבות שכאלה, היא במקומה.

על-כן אני מורה לעכב את ביצוע גזר-דינו של בית-משפט קמא. כיוצא מזה, ישוחרר המבקש, היום, מן המאסר בו הוא נתון. אני קובע תנאים וערבויות אלה לשחרורו:

א.         ערבות עצמית על-סך 10,000 ש"ח.

ב.         ערבות צד ג' על-סך 10,000 ש"ח, שתיחתם בידי בנו של המבקש, יורם גולברי.

ג.          הפקדת פיקדון בסכום של 1,000 ש"ח.